<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער שישי ס"ג</h1>
<h2>דף ד:</h2>
תפלת ערבית אע"פ שהיא רשות כיון שקבעוה עתה חובה אסור לאכול ואסור לישן עד שיתפלל תפלת ערבית. ודבר זה תקנת חכמים הוא שלא יאמר אדם אוכל קמעא אשתה קמעא ואישן קמעא ואחר כך אתפלל ואם חטפתו שינה נמצא ישן כל הלילה אלא אדם בא מן השדה בערב והולך לבית הכנסת אם רגיל לקרוא קורא אם רגיל לשנות שונה וקורא קרית שמע ומתפלל. מי שהתחיל לאכול או לעשות אחד משאר דברים האמורים למעלה קודם לתפלת ערבית מפסיקין אותו. ואע"פ שלתפלת מנחה אין מפסיקין כמו שבארנו, בתפלת מנחה לא חששו מפני שזמנה מועט ומתירא שמא יעבור זמנה ולא ימשך בסעודה, וכן אינו זמן שכרות שכל אדם נזהר בה מפני שיש לו עסק עם בני אדם כל היום, אבל ערבית השכרות מצוי בו ועוד שזמנה כל הלילה ושמא ימשך בסעודה ותאנוס אותו שינה ונמצא ישן כל הלילה. וכתב הרב בעל השלמה שאם התחיל מבעוד יום אינו פוסק, וראיותיו מבוארות. כתב רבינו גרשם בשם רבינו יעקב ורבינו משלם שאסור לאכול בין תפלת מנחה לערבית מפני שמפיק מגן בגאוה. ובקושי גדול התירו בערב יום הכפורים כדי שיתודה קודם אכילתו.
